יום שני, 6 במאי 2013

ראיון #10: אורן לוטנברג

צילום: דניאל יוסופוב

מעטים הגיטריסטים היום בישראל שאתה יכול להגיד בזמן שמיעת שיר, "היי! זה ההוא מנגן!". בד"כ צריך לפשפש היטב ולבדוק בחוברת של האלבום מי ניגן באיזה שיר. במקרה של אורן לוטנברג, הגיטריסט המיתולוגי של זקני צפת, אשר כיום מנגן עם ברי סחרוף ומיכה שטרית, הסאונד שלו מובהק מאוד. מהרגע שהוא פותח את המגבר אתה מבין מי מנגן. לוטנברג (39) החל את דרכו המוזיקלית בגיל 17 בלהקת זקני צפת, חבורת נערים (יוני בן-טובים, רע מוכיח ומאור כהן) שהרעידו את רוקסן המיתולוגי. אם טרם שמעתם את האלבום הראשון שלהם - תעשו לעצמכם טובה ותשיגו עותק דיגיטלי (האלבום לא מיוצר יותר). אין ספק שלוטנברג שמע הרבה להקות גראנג' באותה תקופה, והסאונד אכן מאוד אמריקאי-דיסטורשני-כבד. תפקידי גיטרה עם ביצים כיאה לגראנג' איכותי.
למעשה, האלמנט שמבליט את לוטנברג מעל עשרות הגיטריסטים הבולטים בארצנו הקטנה, היא העובדה שהסאונד וההפקה שלו נשמרו עם השנים (מלבד 'הבליינים' עם מאור כהן, שהוא יציאה קצת הזויה). כמובן שההשפעות וההשראה השתנו, אך המקור המכסח, המלוכלך - נשאר שם.


יום שישי, 19 באפריל 2013

תעשיית המוזיקה - כך זה עובד | אלון דלח

עטיפת הספר תעשיית המוזיקה

בשנת 1995 הוקמו אולפני 'צוללת' בדולפינריום על-ידי אלון דלח ואלדד ברמן. ב-2004 הבינו השניים שהמקום לא סימפטי במיוחד ועברו לאזור קצת יותר בורגני - רחוב יוסף קארו 8, קרוב מאוד לעזריאלי בתל-אביב. אלון דלח עדיין מתגעגע למיקום הקודם, "יש לך את הנוף, את הים, את הסלעים, את נווה צדק מצד אחד ואת יפו מצד שני."
המקום הנוכחי נמצא מתחת לאדמה בקומה 1-, ובגלגול הקודם שלו היה שם למרבה הפלא חניון. המקום עבר שיפוץ יסודי ונבנו בו שלושה אולפנים - A, B, C. אולפן A משמש להקלטות לייב, והוא גם הגדול מבין השלושה; אולפן B משמש כאולפן פוסט; אולפן C משמש בעיקר למוזיקה אלקטרונית והעלאות של כלים חיים.
באולפנים מקליטים ממוזיקה לפרסומות לטלוויזיה, מוזיקה לסרטים, ג'ינגלים, דיבובים, סינגלים ועד לאלבומים שלמים. בין היתר הוקלטו שם - האלבום האחרון של יוסי בנאי, כמעט כל האלבומים של טל שגב, אלבום הבכורה של אורי מרק, ג'ירפות, דה ווקינג מן, בום פם, עמיר לב, רוקפור ועוד. בימים אלו אלישע בנאי והשודדים מקליטים את אלבומם השני.

אלישע בנאי ופיטר רוט בהקלטות האלבום השני. צילום:  Jonathan Loewenthal

לפני כשנתיים הבין דלח (40) שתעשיית המוזיקה מוצפת באופציות, והמוזיקאי המתחיל הולך לאיבוד מהר מאוד. בעידן שבו הריאליטי מהווה קרש קפיצה וחשיפה חסר-תקדים, הקריסה שצפויה להיות אחרי עלולה לרסק את המוזיקאי לסוף הקריירה המוזיקלית שלו (ויש לא מעט דוגמאות כאלה). דלח מספק בספרו החדש מדריך לאומן המתחיל שמחליט ללכת בדרך הארוכה ולעבור את התהליך המרתק שמכתיבת השירים ועד הוצאת האלבום והחשיפה לתקשורת ולקהל. המדריך עוסק בשאלות - איך מתחילים בכלל? קודם כותבים? קודם מקליטים? מתי מוציאים החוצה? מתי צריך לשחרר?
למעשה, לא היה עד כה שום מדריך טקסטואלי מסודר שעסק בתהליך הכולל של הוצאת אלבום ראשון וכיצד מתבצעת ההתנהלות עם הגופים השונים - נגנים, הפקה, אולפן, יח"צ, תקשורת, קהל. כך למעשה החל להתגבש לו הספר 'תעשיית המוזיקה - כך זה עובד' שמאגד בתוכו כללים מנחים כיצד לצלול פנימה (מישהו אמר צוללת?).
"יש לי ניסיון של 20 שנה בתחום - גם כנגן, גם כמפיק, גם כבעל אולפנים, גם כלייבל. מהמקום הזה רציתי להוציא את הספר. שלחתי אותו לרע מוכיח, אורי כנרות, יגאל בשן ועוד מוזיקאים שמאוד התלהבו מהרעיון. בסופו של דבר יצא מדריך מאוד ברור ופשוט מה עושים מיד אחרי שסיימת לכתוב את השיר."

מפנק. צילום: טל סולומון ורדי

הספר מתחיל ממש מההתחלה ומחולק לשלושה חלקים: שלב הפרה פרודקשן - איך מגבשים נגנים, מפיק, על איזה כיוון הולכים מבחינת קונספט האלבום וגיבוש השירים; שלב הפרודקשן עצמו - ההתנהלות בהקלטה, המנהל, האווירה, המיקסים; שלב הפוסט פרודקשן - המאסטרינג, עיצוב האלבום, השיווק, יחסי הציבור, ההתנהלות מול התקשורת.
'תעשיית המוזיקה' בנוי למעשה משאלה-תשובה(לדעתי זה קצת מעייף באיזשהו שלב) ובשפה פשוטה יחסית, אך מאפשר רפרוף מהיר לנושאים הרלוונטים. הספר עצמו קליל וקטן, כך שאפשר בכיף להכניס אותו לתיק ולקרוא בדרכים. באופן מפתיע יש 2 תרשימים גרפיים בלבד.

אלבומים שהוקלטו בצוללת. צילום: טל סולומון ורדי

"היום האומן צריך לדעת המון דברים - הקלטה, הפקה, מיתוג, עיצוב, הופעות, יחסי-ציבור", מספר דלח, "בניגוד לפעם, שהאומן היה מסיים את ההקלטה ומשם הגופים השונים היו מריצים במקומו את האלבום." יחד עם זאת, כמובן, הכוח חזר בשנים האחרונות אל האומן בזכות האינטרנט, שמקל מאוד בכל הקשור להפצת סינגלים והאלבום כולו באמצעים השונים (בנדקמפ, סאונדקלאוד, יוטיוב וכו'). אין ספק שתחום הניו-מדיה (פייסבוק, טוויטר, יוטיוב), שגם מצוין בסוף הספר (והחלק המרתק שבו), תפס נתח משמעותי בתהליך למציאת קהל מאזינים הדוק.

כשאני שואל את אלון על הנגיסה של האולפן הביתי באולפנים הגדולים, שבעשור האחרון יותר ויותר אמנים מקימים וכך יכולים להקליט בלי מגבלה של כסף/זמן מעבר להשקעה ההתחלתית, הוא עונה ש"כל אמן מבין שהיכולות שלו בבית מוגבלות. אלא אם כן הוא עשה אולפן מטורף בבית, עדיין הוא לא יוכל להקליט תופים בבית. הוא יצטרך את האולפן הגדול." הוא מציין, "נהיה הרבה יותר חומר, הרבה יותר שירים, הרבה יותר אנשים פוטנציאלים שבא להם להקליט מאשר מה שהיה לפני 15 שנה." למעשה, הוא מצביע שיש יותר לקוחות פוטנציאלים לאולפנים הגדולים מאשר בעבר. בניגוד לפעם, נפח דיסק קשיח לא עולה כמו סלילי הקלטה, וניתן למחוק ולהוסיף עליו כמה שרוצים ללא הגבלה.

לאחר שסיים לגבש את הספר, דלח פנה ל'חממה ספרותית', הוצאת ספרים של סטימצקי, ותוך חודשיים הספר מצא את עצמו בסניפי הרשת. הספר עצמו מצוין לאמן שצריך כיוון מאיפה להתחיל. לא פעם שמעתי ילדים מבוהלים שלא ממש סגורים על עצמם. אם אתם מרגישים שאתם צריכים סדר לדברים - מי נגד מי ואיך - קנו עותק. אם אתם מרגישים שאתם יודעים איך התעשייה פחות או יותר עובדת - סביר להניח שהספר לא יחדש לכם הרבה (אם כי שווה לקרוא את חלקו האחרון גם למנוסים מביניכם).

ניתן למצוא את הספר בסניפי סטימצקי או לקנות את הספר ישר מאלון דלח [לינק].

תעשיית המוסיקה - כך זה עובד
אלון דלח
http://www.alondalach8015.yalla.co.il/
עמוד הפייסבוק

יום שישי, 11 בינואר 2013

אינדקס מתקני ובוני כלי נגינה, אפקטים, מגברים, קייסים





אינדקס שלם למתקני/בוני כלי נגינה, אפקטים ומגברים. מוזמנים לשלוח לי למייל אנשים חסרים ואוסיף.

מתקני/בוני גיטרות

אלון שגיא
054-4972455
כיכר המדינה, ת"א

קיקי יותם ואלירן
Two Tone Guitars
054-7627517
אזור ת"א-יפו
https://www.facebook.com/pages/Two-Tone-Guitars/241987999196740?fref=ts

הרצל רז
03-6729150
03-6735987
רחוב הראשונים 11 ברמת גן (מול הבורסה)

יותם הרדוף
054-6839841
רחוב הדקלים 142, פרדס חנה
משמש גם כמתקן הגיטרות בווילד גיטרס (רמת השרון)

צחי גרימברג
054-7988744
רח' יציאת אירופה 30, כפר סבא
יאיר סמילוב
054-4533725
אזור הכרמל, חיפה



פאר גולן
054-6402922
רח' ברנדייס 23, פתח תקווה
הערה: מתעסק גם באפקטים ומגברים


גיא שפירא 
Liquid-elektronika
טכנאי גיטרות בעל תעודה
052-8689111
אזור פרדס חנה-כרכור (אפשר לשלוח בדואר)
liquid.guitara@gmail.com
www.liquid-elektronika.com


בנימין מילר
בונה ומתקן גיטרות
052-4212959 / 03-5712869
רח' כורזין 5, גבעתיים

פרי אטיה
Levana Audio
052-3329736
הפטיש 9 פינת שוקן 30 תל אביב


הערה: משפץ ובונה אפקטים ומכשירי אודיו
http://www.levana.co.il

מתקני/בוני מגברים

פז ונחום פלומנבוים

Two-Tone Amps
054-7341498
twotoneamps@gmail.com
חדרה
https://www.facebook.com/pages/TWO-TONE-AMPS/253014134824


בניית מארזים לאפקטים, מקלדות ועוד

קובי דוידר
Kobo Case
054-67635024
אזור ת"א
https://www.facebook.com/pages/Kobo-case/114706912025399

חיווט פדאלבורד, בניית כבלים ואלקטרוניקה

אסף אברמוביץ
Aqua Audio
054-6622240
assiav@gmail.com
אזור ת"א
http://www.aqua-audio.com

יהונתן קפרא
Kapara Electronics

054-7939819


yehonatankapara@gmail.com

אזור באר-שבע https://www.facebook.com/KaparaElectronics
הערה: עוסק גם בתיקון אפקטים

מתקני/בוני אפקטים

רועי זכרי
Greenhouse Effects
052-9960096
goldrivepedal@gmail.com
אזור עמק יזרעאל (אפשר לשלוח בדואר)
www.gheffects.com

אלדר כהן
EC Pedals
052-5380494
אזור התעשייה החדש, נתניה
http://www.ecpedals.com

אסף אברמוביץ
Aqua Audio
054-6622240
assiav@gmail.com
אזור ת"א
http://www.aqua-audio.com

דני אברג'יל
PiggyFX
052-2884914
אזור ת"א
https://www.facebook.com/pages/piggyfx/133578689318

גיא שפירא 
Liquid-elektronika
טכנאי גיטרות בעל תעודה
052-8689111
אזור פרדס חנה-כרכור (אפשר לשלוח בדואר)
liquid.guitara@gmail.com
www.liquid-elektronika.com


מעוניינים להופיע כאן? שלחו לי מייל!

יום שישי, 21 בספטמבר 2012

רם אוריון מרצה על הפקה [לינקים אורחים]

אפתח בעובדה שמעטות ההרצאות שמזיזות לי משהו בגישה. אין ספק שכל אחת תורמת משהו, אך הרצאה כ"כ מרתק, ועוד בנושא שאני מאוד אוהב - מזמן לא נתקלתי. רם אוריון התארח במרץ האחרון במכללת Muzik והסביר במסגרת סדנת אומן על ההפקות שלו לאורח השנים, איך בכלל הגיע למקצוע ומה היה התהליך. ההרצאה חולקה ל-4 חלקים. אם אתם מוזיקאים - אתם חייבים לראות את זה. צפייה מהנה!

חלק 1



חלק 2



חלק 3



חלק 4


יום שבת, 15 בספטמבר 2012

קלפטר - חשמלית ישראלית

צילום: טל סולומון ורדי

לאט לאט, בעולמנו הקטן, מחלחלת לה התובנה כי לעיצוב יש כוח משמעותי. העיצוב משפיע על החשיבה שלנו, על הידע שלנו, על הדרך שלנו לקלוט דברים. בשנים האחרונות בתי הספר לעיצוב - בצלאל, שנקר, המכון הטכנולוגי חולון, ויצו, מכון אבני ורבים נוספים, מקבלים במה נרחבת במסגרת תערוכות הבוגרים המתקיימות בחודשים יולי-אוגוסט. בתערוכות מציגים בוגרים מהפקולטות לעיצוב בתחומים - תקשורת חזותית, עיצוב תעשייתי, עיצוב אופנה ועיצוב פנים. ההתעניינות והסקרנות לגבי העבודות המוצגות של הבוגרים, גרמה לכלי התקשורת לסקר מדי שנה את התערוכות ולחשוף את הבוגרים גם למתענייני עיצוב שלא עוסקים בדבר ביום-יום.

לפני חודשיים שלח לי רועי זכרי, בונה הפדאלים ובעל חברת האפקטים הישראלית Greenhouse Effects, לינק לסרטון טיזר לפרוייקט המסקרן 'קלפטר':


'קלפטר' הוא פרוייקט הגמר של עידן אפשטיין, סטודנט לתקשורת חזותית בשנקר (עד לפני חודש), ומנהל את הסטודיו המגניב Uber יחד עם זוגתו נטלי קירילוב. תחת ידם המוכשרת עברו מותגי מוזיקה ישראלים מוכרים לכולנו - רעש געש (ז"ל), Stomp Romp, המיתוג של Greenhouse Effects (את האיורים על הפדאלים ביצע יונתן פופר) והקמפיין של חברת On.Tour (חבילות טיסה להופעות בחו"ל).

ספר על הפרוייקט.

"מדובר במיתוג לחברת גיטרות ישראלית מסחרית, כמו פנדר\גיבסון רק שלנו - בעברית, ובועטת כמו שרק ישראלים יודעים לבעוט. הפרויקט נעשה במסגרת שנקר, כפרויקט הגמר שלי אחרי 4 שנות לימודים במסלול לתקשורת חזותית. כמובן שתמיד יש את מי שיבוא ויגיד 'יש כבר גיטרות ישראליות'- וזה נכון. יש בוני גיטרות מאוד מוכשרים בארץ, אבל הם "בוטיק", "קוסטום מייד" (ותמיד רושמים את השם שלהם באנגלית). פה המטרה הייתה לחשוב כמו חברה מסחרית, ייצור המוני ונגיש עם דגש על המסורת הישראלית, שכמובן מתבססת (ברוק) מהתרבות האנגלו-אמריקאית."

קלפטר בתערוכת הבוגרים של שנקר. צילום: טל סולומון ורדי

מה היו ההשפעות לעיצוב? מה מיוחד בגיטרה?

"ההשפעות בעיצוב הגיע אחרי מחקר קונספטואלי וויזואלי לתרבות הרוק הישראלית, האמריקאית והגיטרה החשמלית. לדוגמה - הגיטרה היא על בסיס טלקסטר מכיוון שגם זאת הגיטרה החשמלית (סוליד-באדי) הראשונה שייצרו וגם כי כל חברה מסחרית חדשה שמתחילה בייצור המוני מתחילה בטייק-אוף לטלה, או סטראט (ובדר"כ הדגם אחרי זה מזכיר לס-פול)," מספר אפשטיין.

אחד מהפוסטרים של 'קלפטר'. עיצוב: עידן אפשטיין
עיצוב הפוסטרים והשפה הגרפית כלל השראות מהסימבוליקה הישראלית, "שכמו הרוק הישראלי - מקורה מהגלות", אומר אפשטיין. "ביחד עם סגנון מעולם הקעקועים. כמו הלוגו, שבנוי ממגן דוד- שזה סמל מהמזרח הרחוק, לפני שהיה יהודי, וכמו החמסה, שמקורה בהודו וכדומה."

מה שהנחה את עידן בפרויקט זה המשפט "רוק ישראלי מקורי". עידן ניסה להבין מה ישראלי ברוק, ומה מקורי במושג 'ישראלי'. "כך למעשה הגעתי למסקנה שמה שמרכיב אותנו כישראלים - זה הרבה אלמנטים שהם לא ישראלים. תקרא לזה קיבוץ-גלויות, כור היתוך או פשוט המנעד השורשי ממנו אנו הישראלים מורכבים."
"מה שמיוחד וחדש בעיצוב הגיטרה עצמה הוא קודם כל ה-pickguard - זה החלק שמקפיץ את הגיטרה לדעתי. בגלל שהגוף היה טלה, חיפשתי מה יביא את ה'טוויסט' - מה יגרום לטלה המוכרת להראות כמו גיטרה חדשה ושונה. ע"י עיצוב מאוד פשוט של הפיקגארד נוצרה לדעתי גיטרה חדשה, מקורית - על הבסיס האמריקאי המוכר והישן," עידן משתף אותי.

הפיקגארד המיוחד. עיצוב: עידן אפשטיין

בעיניו, גם ההדסטוק נחשב כטוויסט מגניב בגיטרה. "כל חברה שמכבדת את עצמה יש לה הדסטוק מקורי (ע"ע פנדר/גיבסון). זה כמו הבקבוק של קוקה-קולה - צריך לזהות אותו רק מלראות את הצל שלו - וגם פה, חיפשתי צורה מעניינת ושונה. חיתוך הזוויות של הראש והצורה נבע בעצם מהלוגו - שהוא אבן היסוד של כל המיתוג."

ההדסטוק הסקסי. צילום: עידן אפשטיין

בעיניי לפחות, יש משהו הרבה יותר מרשים בגיטרה, מעבר להדסטוק, לפיקגארד, לעצים ולצבעים. בתוך הגיטרה, יש לא פחות מפדאל אוברדרייב Goldrive של Greenhouse Effects. כן, כן. במשיכת כפתור מסוג Push-Pull של ה-Tone בגיטרה ניתן להפעיל את האוברדרייב.

מה כלל תהליך המיתוג? האם תיכננת גם את מראה הגיטרה והעצים?

"תהליך המיתוג כלל קונספט תוכני, קונספט עיצובי והפקה. האלמנטים שנעשו הם - גיטרה, מפרטים, רצועת עור לגיטרה, שלישיית פוסטרים, ברושור, סט מיתרים (עטיפה), סיכת מתכת, בנדנה, אתר חברה, פרסומת לחברה וקעקועים חד-פעמיים (טאטו)."

סט מיתרים וסיכת 'קלפטר'. צילום: טל סולומון ורדי

אפשטיין מגלה שהוא תכנן את מראה הגיטרה והעצים, ושבכלל השאיפה הייתה שהגיטרה קודם כל תראה טוב בפן העיצובי. על הדרך הוא זכה בסאונד מלא ביצים. "בתיאוריה הגיטרה בנויה רק מעצים ישראלים (עוד ייחוד לחברת הגיטרות 'קלפטר'), אבל מכיוון שעץ צריך לעבור 5 שנים של ייבוש בשביל להיות תקין לגיטרה - בפועל אלו עצים אמריקאים. בתיאוריה הגוף עשוי מעץ זית - בפועל זה נורת'ן סוומפ-אש. בתאוריה הצוואר מאלון - בפועל זה מייפל. בתאוריה הפרטבורד מאקליפטוס - בפועל זה מאבוני. הגיטרה מאוד כבדה, יותר בכיוון של לס-פול, וזה נותן הרגשה מאוד שונה מהטלה המוכרת." הפיקאפים, אם תהיתם, הם האמבקרים P90, שנותנים לגיטרה סאונד שמנמן, בנוסף להרכב העצים.

אפשר גם? צילום: טל סולומון ורדי

סקרן אותי (על הדרך) לדעת איפה עידן הדפיס את המפרטים האיכותיים, והוא גילה לי שהדפיס אותם ב-www.intunegp.com.

המפרטים המגניבים. צילום: טל סולומון ורדי

איזה אנשי מקצוע עזרו לך בפרוייקט? מה כל אחד מהם תרם? איך הגעת אליהם?

"האיש והאגדה, שבלעדיו הפרויקט הזה לא היה קורה הוא לירון כהן. הוא מי שבנה את הגיטרה פיזית, ייעץ לי לגבי הכל, סבל אותי לאורך תקופה ממושכת בה אני משגע אותו לגבי כל פיפס, שיחות של שעות, פגישות של שעות ובגדול - אני לא מבין איך הוא לא הוריד לי כאפה מזמן! בהחלט מגיעה לו קידה על זה. למזלי הוא פרפקציוניסט לא פחות ממני, ולדעתי העבודה והצורה בה הוא בנה את הגיטרה זאת אומנות בפני עצמה.

הפדאלים של גרינהאוס אפקטס. צילום: Uber

בנוסף יש את רועי זכרי, הידוע יותר כגרינהאוס אפקטס. הוא אחראי לחיווט של הגיטרה וכמובן הפדאל הפנימי. הוא נרתם למשימה, שעות של הלחמות וסלטים אצל לירון. את רועי אני מכיר דרך העבודה המשותפת עם הסטודיו שלי ושל נטלי, אשר מיתג ועיצב את גרינהאוס ובעקבות זאת נהיינו חברים טובים מאוד. את לירון הכרתי דרך רועי. כשהתחלתי את הפרויקט הוא ישר אמר לי לדבר איתו, ומאז צמחה חברות נפלאה!

ואחרונה חביבה- נטלי קירילוב, בת זוגתי והשותפה שלי לסטודיו. היא תמכה, עזרה וייעצה לאורך כל הפרוייקט. בלעדיה הייתי קורס מזמן."

ספר אם היו קשיים מיוחדים לקראת ההגשה.

"כמו כל פרויקט גמר, היו מלא בעיות. יש לך רק 3 חודשים לה-כ-ל (מהקונספט עד לביצוע). חוסר וודאות, עצבים ומתח זה חלק מהקטע. הגיטרה היתה מוכנה רק ארבעה ימים לפני ההגשה, שבארבעת הימים האלו הייתי צריך עוד לצלם אותי לפרסומת ולברושור, ולהפיק את שניהם. היה קשה, אך אני מרוצה!"

neck plate של הגיטרה. צילום: עידן אפשטיין

איפה אפשר לשמוע את הגיטרה, אם בכלל?

"נכון לעכשיו אי אפשר לשמוע את הגיטרה אלא אם כן יוצרים איתי קשר ישירות."

מעבר להצגה של הפרוייקט בתערוכת הבוגרים בשנקר, האם מתוכננות גם הצגות במקומות נוספים?

"נכון לעכשיו לא, אבל אני פתוח להצעות. אני מאוד אשמח להפיץ את הקלפטר."


אין ספק ש'קלפטר' הוא פרוייקט מעניין, והפוטנציאל שלו, לפחות בעיניי, הוא הרבה יותר מעוד פרוייקט גמר. אם תהיה פה חברה ישראלית שתיקח את הרעיון ברצינות, אפשר לייצר ליין גיטרות עם פטנט האוברדרייב המגניב והמנטרה לסאונד עצבני, כמעט כמו נסיעה ברכבת ישראל.

קלפטר - חשמלית ישראלית
מנהל הפרוייקט ומעצב: עידן אפשטיין
בונה הגיטרה: לירון כהן
חיווט ופדאל בתוך הגיטרה: רועי זכרי
תמיכה: נטלי קירילוב

http://bogrim.shenkar.ac.il/print/student05.html
http://www.uber-haus.com

יום רביעי, 29 באוגוסט 2012

מדריך: חנויות כלי נגינה ותווים בברלין

צילום: טל סולומון ורדי

אחחח, ברלין ברלין. עיר משוגעת, עם היסטוריה ארוכה וכואבת, מלאה בתרבות, אתרים מעניינים, בירות ותחבורה ציבורית משוכללת. יש שם הרבה הרבה מה לראות, ובין היתר - מעט חנויות כלי נגינה ותווים. לעומת לונדון, פריז וניו-יורק - אין בברלין רחוב שלם של חנויות כלי נגינה, אלא כמה חנויות שגם ב-Google Maps לא ממש ניתן למצוא אותן. להלן הרשימה הכמעט מלאה + אתרים הקשורים לתחום.

Steinway Haus

חנות הפסנתרים הרשמית של Steinway בברלין. אמנם לא ריאלי לקנות שם פסנתר, אך בהחלט ניתן להתרשם מהמגוון ומחברות הבת של החברה הזאת.





Berlin Guitars.com

לצערי לא הספקתי להגיע לחנות הזו, אך יש הממליצים עליה בחום. סמוכה לתחנת הרכבת התחתית Nollendorfplatz.





Just Music


יום שישי, 15 ביוני 2012

להתראות 'רעש געש', שלום Stomp Romp


רעש געש הייתה חנות האנדרדוג הראשונה שפתחה לקהל הישראלי את הראש בכל הנוגע לציוד וכלי נגינה. אנשים נטשו את המותגים הידועים לטובת חברות ישראליות (גרינהאוס, פיגיFX), והניחו בצד לגיטרות פנדר/גיבסון, במעבר קל לרברנד (ע"ע רמי פורטיס), סנדברג (לבאסיסטים מבינינו), וכן מגברי איגנטר, ריברה, בלאקהרט ועוד. 5 שנים שרעש געש ליוותה את המוזיקאים בישראל, ואז, ביום אחד - זאק הודיע על מכירת החיסול והסגירה של החנות. אני זוכר שקראתי את ההודעה על סגירתה של החנות בפורום 'כלי נגינה ונגנים' בתפוז והייתי בהלם. למרות שתחרות מונסטר-טראק, שרעש געש לקחו חסות עליה, אולי סימנה אור אדום לכמה אנשים, אבל כל השאר חשבו שהעסקים כרגיל. במהלך הסגירה רעש געש (המורכבת מהאחים הרווי - זאק וג'וש), יצאה הודעה שתוך כמה חודשים תיפתח חנות בעלת מאפיינים דומים במנצ'סטר, ניו המפשיר (ארה"ב).

הייתה לכם תהילה, הייתם האנדרדוג שבעט ברשתות הגדולות והיווה סמל - אז למה החלטתם לסגור את 'רעש געש'?

"התשובה הקצרה לזה היא שהרשויות הוציאו לנו את החשק להמשיך לאפשר להם לקחת מאיתנו את כל הכסף. זה אולי נשמע מוזר וקטנוני למי שאין לו עסק קטן, אבל החנות הזו היתה כל החיים שלנו. החלטנו לחשוב על מעבר למדינה אחרת בעולם בערך שלושה שבועות לפני שהכרזנו על מכירת החיסול, החלטנו על סגירת רעש געש ימים בודדים לפני שהכרזנו על מכירת החיסול. היו הרבה קשיים קטנים בחודשים לפני שהובילו לקריזה הזו של "זהו, עפים מפה."

רעש געש, בימים יפים יותר. (צילום: גוגל סטריט-וויו)

"להודיע על סגירת החנות היה קשה ברמות אחרות, ממש עצוב. היו לנו את הלקוחות הכי טובים בעולם ואנחנו ממש גאים במה שרעש געש היה. זה עדיין עצוב, אבל אני לא יכול להגיד שאני מתחרט על ההחלטה."

אתה מרגיש את האפקט של 'רעש געש' גם היום בתעשייה בארץ?

"אני לא יודע מה קורה עם התעשיה, השתדלתי גם לא להתעניין גם בכל שנות 'רעש געש'. אני יודע שאני עדיין בקשר עם המון חברים מרעש געש ושאני מתגעגע רצח לפרצופים שהייתי רגיל לראות באופן רגיל בחנות. אני גם יודע שיש לפרצופים האלה להקות מדהימות ושזה עושה לי טוב לדעת שעזרתי להם לבנות חלק מהסאונד שלהם."

איה זהבי פייגלין ('כל החתיכים אצלי') עם רברנד. (צילום: טל אנגלנדר)

איך מחפשים רילוקיישן חדש? במה זה כרוך?

"חיפשנו מקום שלא דורש יותר מדי שיפוצים, כי נכוונו מזה בחיפה (החנות נסגרה אחרי שנה), מקום עם שכירות הוגנת ומיקום מרכזי. כשראינו את רצפת העץ מהמאה ה-19 ונהר המרימק בצמוד לחנות, זה די קנה אותנו. כל מה שקשור לעבודות העץ והפיכת החנות הגנרית לחנות גיטרה עשינו לבד בכמה שבועות של קריעת תחת עצבנית."

זאק לוקח את העניינים לידיים.

למה דווקא ארה"ב?

"ראשית, יש לנו אזרחות אמריקאית ואנגלית היא שפת האם שלנו. שקלנו לקצת זמן לעבור לבלגיה או הולנד, אבל החלטנו נגד בסוף. בעיקר בגלל השפה וגובה המיסים. שנית, הרבה יותר קל לפתוח עסק כאן שזו גם הסיבה שעברנו ספציפית למדינת ניו המפשיר. יחסית מעט מאוד התערבות מצד המדינה, ומיסים מהנמוכים בעולם המערבי."

קבלו אותה - Stomp Romp!

איך לומדים את השוק האמריקאי הרווי ברשתות ענק?

"כמו שלמדנו את השוק בארץ - פותחים חנות ורואים מה קורה. כמובן שקשה להרשים אנשים כאן, כי יש להם כבר הכל. בגלל זה צריך לעבוד קשה למצוא את היתרון שלנו."

זאק וג'וש, מיד לאחר מכירת החיסול נסעו לתערוכת NAMM האחרונה והקימו צוות ראיונות - זאק מראיין, ג'וש מצלם וידאו. את הראיונות עם החברות שהם עובדים איתם הם העלו לערוץ היוטיוב, למרות הפז"ם הצעיר שלו - הספיק לצבור כמה אלפי צפיות. מישהו אמר שיווק ולא קיבל?

איך Stomp Romp יכולה לעזור למוזיקאים בארץ?

"המשלוחים שלנו לארץ זולים וקלים. $15 פר משלוח פדאלים (גם אם מדובר במשלוח של 2-3 פדאלים), וכ-$80 למשלוח גיטרה. אנחנו מאפשרים החזרות של פדאלים תוך 60 יום בהתאם למדיניות באתר שלנו. לדעתי אנחנו היחידים שמאפשרים החזרות מחו"ל."

אני רוצה... את זה! לא, את זה!



הדבר השני, אולי אפילו יותר חשוב, הוא שעדיין יש לי את הידע והנסיון שלי מרעש געש ולא שכחתי לדבר עברית. אני עדיין אשמח לעזור לכם למצוא את הסאונד שלכם, לתת טיפים או סתם לעבור אתכם על האופציות במצבי התלבטות. מייל, פייסבוק, סקייפ, וואטסאפ, יו נואו."


מה השאיפות להמשך הדרך?

"לפתח את החנות כאן כמה שיותר, להקים עוד להקות, לפתוח מבשלת בירה קטנה וליזום עוד רעיונות עסקיים משונים!"

Stomp Romp מבחינתי היא תעוזה וחוצפה ישראלית (חיובית) יוצאת מן הכלל, שמה שנותר לי זה לאחל לאחים הרווי הצלחה רבה. האופציה של הזמנת פדאלים עם מחיר משלוח נמוך זה אחת היתרונות החשובים שלנו, כצרכנים. לגבי גיטרות לא הייתי לוקח סיכון, כי מה לעשות - אין כמו להרגיש בידיים. אולי כדאי שהם ישימו כמה דגמים לתצוגה באחד מחדרי החזרות בת"א.

Stomp Romp